המצבה משמשת כאות כבוד לאדם המונח תחת האבן, למרות שברוב המקרים הכתובת שעל המצבה אינה ממצה את אישיותו של הנפטר או את רגשותינו כלפיו. ראוי, כי גודל המצבה, טיב האבן או עיצוב האותיות, יעשו בטוב טעם ובלא ראוותנות מיותרת.
לפי ההלכה היהודית, חשיבותה של המצבה גדולה עד כדי כך, שגם כאשר הנפטר ציוה שלא להקים לו מצבה, אין שומעים לו, אלא על היורשים לכבד את הנפטר ולהקים לו מצבה הראויה לו לפי כבודו.
בתום שלושים יום מן הקבורה (ויש הנוהגים -בתום שנה) נוהגים לקבוע מצבה על קבר הנפטר. לצורך כך, עליכם להזמין את המצבה מיצרן מצבות, להחליט על הכיתוב שברצונכם לקבוע על האבן, ולוודא הבאת המצבה למקום הנכון. מצבות יכולות להיות בגדלים שונים ועשויות מחומרים שונים. כדאי להתייעץ עם החברה קדישא והם ינחו אתכם כיצד להשתמש במצבות מאבן מסוימת, בגודל מסוים ובכיתוב ותאריכים עבריים.
בדרך-כלל נכתבות על המצבה האותיות פ”נ (פה נקבר/ה), מתחתיהן שם הנפטר/ת ושמות הוריו/ה (יש הנוהגים -רק שם האב ויש הנוהגים -אף שמות בן/בת הזוג והילדים) ואת התאריך העברי של הפטירה. יש המוסיפים מלים אחדות, ביטוי או פסוק העוסקים באופי ובאישיות של הנפטר/ת. בתחתית המצבה נהוג לציין את האותיות ת.נ.צ.ב.ה. שמשמעותן -‘תהא נשמתו/ה צרורה בצרור החיים’ (על פי שמואל א’, כה, כט). המצבות אינן ממומנות על-ידי המדינה או החברה קדישא אלא על-ידי המשפחה ועלותן תלויה בסוג ובגודל האבן, בצורת החציבה, במספר המלים המבוקש ובשאלה אם חורטים את האותיות או מדביקים אותן.
הצעה לפסוקים למצבת נפטר – גבר
- “נר ה’ נשמת אדם” (משלי כ, כז)
- “נעמת לי מאד, נפלאתה אהבתך לי” (שמואל ב’, א, כו)
- “עת ללדת ועת למות” (קהלת ג, ב)
- “בדרך חכמה הוריתיך, הדרכתיך במעגלי יושר” (משלי ד, יא)
- “איש חיל רב פעלים” (דברי הימים א’, יא, כב)
- “לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים” (קהלת ג, א)
- “הנה נתתי לך לב חכם ונבון” (מלכים א’, ג, יב)
- “אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה (משלי ג, יג)
- “איש אשר רוח בו” (במדבר כז, יח)
- “איש אשר רוח אלוהים בו” (בראשית מא, לח)
- “סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורודפהו” (תהלים לד, טו)
- “אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה” (אבות א, יב)
- “ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם (משלי ג, ד)
- “בכל ביתי נאמן הוא” (במדבר יב, ז)
- “ובניתי לך בית נאמן” (מלכים א’, יא, לח)
- “וזכרם לא יסוף מזרעם” (אסתר ט, כח)
הצעה לפסוקים למצבת נפטרת – אשה
- יקרה היא, מפנינים, וכל-חפציך, לא ישוו-בה (משלי ג, טו)
- ומצא-חן ושכל-טוב– בעיני אלהים ואדם (משלי ג, ד)
- כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין–עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.(רות א, טז)
- וכל-אשה חכמת-לב, (שמות לה, כה)
- אשרי אדם, מצא חכמה, ואדם, יפיק תבונה (משלי ג, יג)
- עז-והדר לבושה, ותשחק, ליום אחרון (משלי לא, כה)
- מנשים באהל, תברך. (שופטים ה, כד)
- נשאת חן, בעיני כל-ראיה. (אסתר ב, טו)
- צופיה, הליכות ביתה (משלי לא, כז)
- קמו בניה, ויאשרוה, בעלה, ויהללה (משלי לא, כח)
- רבות בנות, עשו חיל, ואת, עלית על-כלנה (משלי לא, כט)
- פיה, פתחה בחכמה, ותורת חסד, על-לשונה (משלי לא, כו)
- בחכמה, יבנה בית (משלי כד, ג)
- חכמות נשים, בנתה ביתה (משלי יד, א)
- אשת-חיל, מי ימצא (משלי לא, י)
- דרכיה דרכי-נעם, וכל-נתיבותיה שלום (משלי ג, יז)
- אשת-חן, תתמך כבוד (משלי יא, טז)
- כי יודע כל-שער עמי, כי אשת חיל את. (רות ג, יא)
- נעמת לי, מאד; נפלאתה אהבתך לי,(שמואל ב’ א, כו)